top of page

התעמרות בעבודה – מאמר – גישור ככלי

מאמר אורח מאת כינרת שמעיה

עובדים מבלים שעות רבות ביום במקום עבודתם, מפתחים אינטראקציות חברתיות ומקצועיות שונות עם סביבת העבודה. אינטראקציות אלה מבורכות וטובות אך לעיתים טומנות בחובן מחלוקות, סכסוכים ויצירת מחנאות.

 

קונפליקטים נוצרים מתוך פערים תרבותיים, ערכיים, אידאולוגים, דעות שונות, השקפת עולם שונה, אלו ועוד יוצרים באופן טבעי חיכוכים.

בסביבה ארגונית היווצרות של קונפליקטים היא טבעית ובריאה כשהיא מנוהלת ונמצאת באזור בו יש זרימה וכבוד כלפי השונות. כלומר, במצבים בהם נותנים מקום לדעות וחשיבה שונה ומתוך אי הסכמות יוצרים הזדמנויות ובנייה של משהו חדש.  

Meeting Room

במצבים שנקודת החיכוך לא מנוהלת, נוצרים בארגון "קונפליקטים רעים" אשר יוצרים מחנאות, עוינות, חוסר שיתוף פעולה בין קולגות לעבודה ועוד. מצב שכזה, פוגע בעמידה ביעדי הארגון, במוניטין וביחסי עבודה. התדרדרות ביחסים הבינאישיים, יכולה להוביל להעסקה פוגענית, להוביל לתביעות העובדים בגין "התעמרות בעבודה".

 

כיום, אין הגדרה חוקתית למונח התעמרות בעבודה. היו בעבר מספר הצעות חוק בנושא שהוגשו ולא הבשילו לכדי חקיקה. למרות זאת, גם בהיעדר חקיקה, בתי הדין לעבודה דנים ופוסקים פיצויים בגין התעמרות בעבודה, בניסיון לשרש את התופעה הפסולה. מעיון בהצעות החוק שהוגשו, מחקרים בתחום ופסקי דין הדנים בעניין התעמרות בעבודה (למשל, סע"ש 38335-03-14 נפתלי – משרד ראש הממשלה) ניתן לומר שהתעמרות בעבודה נוגעת ליחסים הבינאישיים באופן מובהק, לאיך האדם מתקשר ונוהג עם סביבתו.

המתעמר אינו נוהג בכבוד ואינו מכבד את צרכיו של השני, אלא מזלזל, מבזה, משרה אווירה של פחד ואיומים. חשוב לציין שלעיתים המתעמר פועל באופן לא מודע.

 

ישנן כמה נקודות השקה שמתחברות יחד ויכולות להוביל לכדי "קונפליקטים רעים" ומצבי התעמרות בעבודה:

 

1. האינטראקציה בין האנשים. טבעי שאנחנו מתחברים לחלק מהאנשים יותר ולחלק פחות. לא כולם דומים, יהיו כאלה שיהיה לנו יותר קל לתקשר איתם, ויהיו כאלה שהשיח איתם לא יזרום.

לעיתים אינטראקציה בין אנשים שונים מעוררת אצל אחד מהם תחושות לא נעימות ואף רגרסיה וזעם, ממקום שבכלל לא קשור לצד השני. תחושות כאלה יכולות לנבוע מזיכרון לא מודע של חוויה שהייתה בעבר עם מישהו אחר, ובתת מודע היא מתקשרת למקרה הנוכחי באופן שיוצר בין השניים עוינות. 

 

2.  היחסים בין האדם, העובד לעצמו. כלומר, רמת הערנות של העובד לאיך הוא מגיב לסביבה והשליטה שלו בתגובות שלו.

 

3. דרכי התמודדות עם קונפליקטים

כל עובד מגיע עם דרכי התמודדות שסיגל לעצמו לאורך השנים ועל פיהן הוא פועל. אחד יבחר להימנע מכניסה לעימותים, השני יגיב בצורה שתתפרש אגרסיבית, והשלישי יחפש להיות נחמד עם כולם גם על חשבון האינטרסים שלו.

 

הגישות השונות הללו, יוצרות את סגנון השיח והאינטראקציה שבין אדם לחברו. ככל שנטפח בסביבת הארגון שיח המעודד דיאלוג, פתיחות וכנות כך נעלה את רמת שביעות הרצון של העובדים, את התפוקות והפרודוקטיביות.

 

אחד הכלים ליצור תרבות ארגונית המעודדת דיאלוג היא באמצעות הטמעת כלים ומתן ידע פרקטי לעובדים בתחום הגישור, תקשורת אפקטיבית ויישוב סכסוכים.

 

עולם הגישור מציע כלים יישומיים שיכולים לסייע לניהול אפקטיבי של הארגון והעצמת עובדיו.

יכולות כמו הקשבה, איתור ומיפוי צרכים, בניית הסכמות וניהול משא ומתן מבוסס הדדיות, מהווים את אבני היסוד של עולם הגישור, ומביאים לסביבה הארגונית שיח של אחריות משותפת ויעילות רבה יותר.

 

בנוסף, הכשרה ולימוד כלים גישורים מסייעת בחייו האישיים של העובד, משפרת את התקשורת הבינאישית שלו עם בן/בת הזוג, עם ילדיו וסביבתו הקרובה, בדרך המייצרת קירבה, הבנה ושקט נפשי. 

 

כינרת שמעיה, מגשרת ומנחת סדנאות בעולם העבודה

מייצרת הקשבה להסכמות

כותבת המאמר:

כינרת שמעיה

מגשרת ומנחת סדנאות

_Y8A9196.jpg
bottom of page